<h1>סמ"ג לאוין סימן ק"ח</h1>
<h2>דף סז:</h2>
מוכיח בפרק האומר ששני מקראות נכתבו באחות אשה אחד לכתחילה שאסור לקדשה דכתיב לא תקח לא תקדש (רש"י ד"ה מאחות) ואחד בדיעבד שאם ק[י]דש אותה אין קידושין תופסין לו בה ולוקה עליה דכתיב (דברים כ"ד ב') ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, [לאחר] ולא לקרובים ומוקמינן לה באחות אשה, וכל העריות הוקשו לאחות אשה חוץ מנדה (ע"פ יראים סי' כ"ג ע"ש) כדאמרינן התם מזה המקרא (ויקרא י"ח כ"ט) כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל[ה] הוקשו כ[ו]לן לאחות אשה.
